למה פסיכולוגיה חיובית משנה חיים ברחבי העולם

יש משהו מרתק בכך שמדע רציני, עם מחקרים, נתונים ופרופסורים מהאוניברסיטאות הגדולות בעולם, הגיע בסופו של דבר לאותה מסקנה פשוטה שאנשים חכמים ידעו תמיד: אפשר לבחור להיות מאושרים יותר.

הפסיכולוגיה החיובית אינה עוד אופנה חולפת של self-help.

היא גוף ידע אקדמי שנולד בסוף שנות התשעים, הוביל אותו פרופ' מרטין סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה, ומאז השפיע על מיליוני אנשים בכל רחבי הגלובוס.

מה הופך את הפסיכולוגיה החיובית לשונה מהכל

רוב ההיסטוריה של הפסיכולוגיה התמקדה בלתקן מה שהיה שבור.

דיכאון, חרדה, טראומה, הפרעות.

הפסיכולוגיה החיובית שאלה שאלה אחרת לגמרי: מה הופך אנשים בריאים לפורחים? מה גורם לחיים להיות שווים לחיות אותם?

השינוי הזה בנקודת המוצא שינה הכל.

במקום לשאול "מה לא בסדר איתי?" מתחילים לשאול "מה כבר עובד? מה אני יכול לפתח עוד?"

זה נשמע פשוט, אבל ההשפעה על האופן שבו אנשים חיים את חייהם היא עצומה.

חמשת המרכיבים שמרכיבים חיים פורחים

סליגמן ושותפיו פיתחו מודל שנקרא PERMA, שמתאר את המרכיבים העיקריים של חיים מלאי משמעות ושמחה.

רגשות חיוביים (Positive Emotions) הם הבסיס. לא עליצות מזויפת, אלא פיתוח יכולת אמיתית לחוות תודה, שמחה, אופטימיות ואהבה בחיי היומיום.

מעורבות (Engagement) מתייחסת לאותם רגעים שבהם אנחנו שקועים לגמרי במה שאנחנו עושים. אנשים שמוצאים את ה"זרימה" בעבודה, ביצירה, בספורט, מדווחים על שביעות רצון גבוהה בהרבה מחייהם.

מערכות יחסים (Relationships) הן אולי המדד החשוב ביותר. מחקרים חוזרים ומראים שאנשים עם קשרים חברתיים חזקים בריאים יותר, חיים יותר שנים, ומאושרים יותר.

משמעות (Meaning) היא ההכרה שאנחנו חלק ממשהו גדול מאיתנו. כשאנשים מרגישים שמה שהם עושים חשוב ותורם לעולם, הם מוצאים כוח שלא ידעו שיש בהם.

הישגים (Achievement) סוגרים את המעגל. לא בהכרח הישגים חיצוניים, אלא התחושה של התקדמות, של להיות טוב יותר מאתמול.

למה זה עובד כל כך טוב?

אחד הגילויים החשובים של הפסיכולוגיה החיובית הוא מה שנקרא "גמישות נוירולוגית".

המוח שלנו ניתן לשינוי. הרבה יותר ממה שחשבנו.

פעם האמינו שאחרי גיל מסוים האישיות והמבנה הנפשי שלנו קבועים. היום אנחנו יודעים שזה פשוט לא נכון.

כשאנחנו מתרגלים חשיבה חיובית, כשאנחנו מפתחים הרגלים של כפיות טובה, כשאנחנו לומדים כיצד לפתח אינטליגנציה רגשית ומיומנויות חיים, אנחנו ממש משנים את מבנה המוח שלנו ברמה הביולוגית.

זה לא מטאפורה. זה מדע.

הכלים הפשוטים שעובדים

הפסיכולוגיה החיובית לא מסתפקת בתיאוריה. היא סיפקה לאורך השנים כלים מעשיים שנבדקו שוב ושוב במחקרים מבוקרים.

כתיבת יומן הכרת תודה היא אחד הכלים החזקים ביותר שנמצאו. אנשים שכותבים שלושה דברים שהם אסירי תודה עליהם בכל יום מדווחים על שיפור ממשי ברמת האושר תוך שבועות בלבד.

מעשי חסד אקראיים הם כלי נוסף. המחקרים מראים שלעשות טובות לאחרים מאושש את הנותן לא פחות מאשר את המקבל.

הפיכת חוזקות לכלי עבודה יומיומי. כל אחד מאיתנו בעל כוחות אופי ייחודיים, ואנשים שמשתמשים בחוזקות שלהם בעבודה ובחיים מרגישים פי כמה יותר מסופקים.

מה אומרים המספרים

מחקרים שנערכו בעשרות מדינות מראים שמאמץ עקבי ליישם עקרונות של פסיכולוגיה חיובית מוביל לתוצאות מדידות:

ירידה של כ-15 אחוז בתסמיני חרדה ודיכאון קל אצל אנשים שמתרגלים באופן קבוע.

שיפור ביצועים בעבודה של עד 31 אחוז, לפי מחקרים שנערכו בחברות גדולות שאימצו גישות של פסיכולוגיה חיובית.

הגדלה של 40 אחוז בסיכוי לאחר קידום בקריירה בקרב אנשים שמדורגים כאופטימיים.

המספרים האלה לא מגיעים מספרי עזרה עצמית. הם מגיעים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר מהמוכרים בעולם.

הקשר בין אושר לרווחה כלכלית

כאן מגיע משהו מרתק שרבים אינם מכירים.

פסיכולוגיה חיובית ורווחה כלכלית אינן שתי עולמות נפרדים.

מחקרים מראים שאנשים מאושרים יותר חוסכים יותר, משקיעים בצורה יציבה יותר, ומקבלים החלטות פיננסיות טובות יותר לאורך זמן.

הסיבה פשוטה: כשאנחנו נמצאים ממקום של שפע נפשי ולא ממקום של פחד ומחסור, החלטות הכסף שלנו הופכות להיות רציונליות יותר ופחות אימפולסיביות.

האושר, המשמעות וההנאה שמשנים חיים הם לא מותרות שיש לדחות לאחר שנבנה את הבסיס הפיננסי. הם חלק בלתי נפרד מה שמאפשר לבנות אותו בכלל.

מה ייחודי בגישה הישראלית

בעשורים האחרונים התפתחה בישראל תרבות ייחודית של שילוב עקרונות פסיכולוגיה חיובית עם חיי היומיום.

אולי זה נובע מהאופי הישראלי שנוטה לחפש פתרונות מעשיים.

אולי מהאתגרים הייחודיים שאנחנו כעם חווים, שמחייבים חוסן נפשי ויכולת לשמוח גם בתוך קושי.

אחד המחקרים המרתקים שנערכו בישראל מצא שישראלים נוטים לדרג את רמת האושר שלהם גבוה יחסית למצב הכלכלי האובייקטיבי שלהם. מדובר בכוח נפשי שמאפשר לא רק לשרוד, אלא לפרוח.

שלושה הרגלים שאפשר להתחיל עכשיו

הפסיכולוגיה החיובית עובדת הכי טוב כשהיא הופכת לחלק מהיומיום ולא לאירוע מיוחד.

ההרגל הראשון הוא לסיים כל יום עם שאלה: מה דבר אחד טוב שקרה היום? גם ביום קשה. גם ביום אפור. תמיד יש משהו.

ההרגל השני הוא להשקיע ברגעים קטנים של חיבור אמיתי עם אנשים שחשובים לנו. שיחה מן הלב, מסרון לא צפוי, מחווה קטנה. אלה הדברים שבונים את ה-PERMA ברמה היומיומית.

ההרגל השלישי הוא לזהות מה ה"חוזקה" העיקרית שלנו ולמצוא יותר הזדמנויות לבטא אותה. אם אנחנו טובים בלימוד, ללמד אחרים. אם אנחנו טובים ביצירה, ליצור יותר. אם אנחנו טובים בחיבור לאנשים, לתת לזה לבוא לידי ביטוי.

הגבול שבין אופטימיות לכנות

יש ביקורת לגיטימית אחת שמופנית לפסיכולוגיה חיובית, וחשוב לדבר עליה.

"חשיבה חיובית" לא אומרת התעלמות מהמציאות.

היא לא אומרת לחייך כשהכל קורס.

מה שהיא כן אומרת הוא לפתח חשיבה חיובית אמיתית שמכירה בקשיים אבל בוחרת לחפש דרכים קדימה.

ההבדל בין אדם אופטימי לאדם פסיבי הוא שהאופטימי רואה את הקשיים בעיניים פקוחות ומאמין שיש מה לעשות.

הפסיבי מקווה שדברים ישתפרו מעצמם.

זה הבדל עצום.

הקשר לחיים שלמים

בסופו של דבר, הפסיכולוגיה החיובית מציעה לנו מסגרת לחשוב על מה שבאמת חשוב.

כשאנחנו עוצרים ושואלים את עצמנו מה משמעות החיים שלנו, לרוב גילינו שהתשובה לא קשורה לכסף, לתואר, לרכוש.

היא קשורה לקשרים. לתרומה. לצמיחה. לאהבה.

הפסיכולוגיה החיובית לא הייתה צריכה להיות מדע. היא הייתה צריכה להיות שכל ישר.

אבל לפעמים כשהמדע מגיע ומאשש את מה שהלב ידע תמיד, זה עוזר לנו לקחת את העניין ברצינות.

לטפל בנפש שלנו. לבנות חיים עם עומק. לזכור שגם בתוך קצב החיים המטורף של ימינו, אפשר לעצור, לנשום, ולבחור.

הפסיכולוגיה החיובית לא מבטיחה לנו חיים ללא כאב או קושי.

היא מבטיחה שאם נבחר להשתמש בכלים שהיא מציעה, נוכל לחיות את הכאב בצורה שונה. ולחיות את השמחה בצורה עמוקה יותר מתמיד.

וזה, בהגדרה, משנה חיים.